עמותת נושמים נקי הוקמה בשנת 2021 ע"י קבוצת מייסדים הפועלים בהתנדבות למען הפסקת זיהום האוויר מקמיני עצים הפולטים מזהמים שיש בהם כדי סכנה ממשית לבריאות הציבור.

מטרותיה העיקריות של העמותה הן לחקור, לתכנן ולקדם פתרונות לבעיות זיהום האוויר והסביבה בישראל.

עמותת נושמים נקי מבצעת פעילות הסברתית בקהילות וביישובים וכן בקרב הציבור הרחב. כמו כן, העמותה פועלת ברמה המוניציפלית והארצית אל מול הרשויות, הכנסת ומשרדי הממשלה במטרה לקדם פעילות הסדרה וחקיקה אשר יסייעו לצמצום ולעצירת הפגיעה בבריאות בציבור כתוצאה מהפעלת קמינים המוסקים בעץ.

עשן הקמין פולט לאוויר כמות גבוהה מאוד של חומרים מזהמים, ביניהם חלקיקים שפוגעים פגיעה חמורה במערכת הנשימה, חומרים אורגניים נדיפים שחלקם מסרטנים ומסוכנים דוגמת בנזן, ועוד חומרים כמו עופרת, פורמלין ואקרילן. מדובר בהרבה מהחומרים המסרטנים שנמצאים בעשן סיגריות, רק שבמקרה הזה אופפים את כל הרחוב, את הבית, את חדר השינה של הילדים.

על פי ארגון הבריאות העולמי, 61,000 איש באירופה מתים מדי שנה מזיהום האוויר שקמיני העצים מייצרים.

על פי ארגון הבריאות העולמי, נזקי קמיני העצים כוללים סרטן, מחלות לב, ברונכיטיס, מחלות זיהומיות בדרכי הנשימה ועוד. ילדים, נשים בהריון וקשישים נמצאים בסיכון מוגבר לנזקי הזיהום משריפת העץ.

לפי המשרד להגנת הסביבה, 5% מהבתים בישראל, בעלי הקמינים, אחראים לכ-40% מחלקיקי ה-PM2.5 שנפלטים בחורף בישראל (13.5% בשנה).

לפי המשרד להגנ"ס, אותם 5% מהבתים בישראל פולטים בחודשי החורף פי 9 יותר חומרים מסרטנים מכל תחנות הכוח של חברת החשמל, כאשר לפי מרשם הפליטות לסביבה 2020 תחנות הכוח מהוות את המפעלים המזהמים ביותר בישראל. כמו כן, קמיני עץ פולטים כמות שווה של חומרים מסרטנים לכל התעשייה בישראל בשנה, רק שהקמינים פועלים בלב שכונות מגורים.

ד"ר ויקטור צ'רנוב, מדע גדול, בקטנה: "נכון להיום אין דרך לשרוף עץ בצורה נקיה. אם בריאותכם ובריאות השכנים שלכם חשובה לכם - הימנעו משריפה של עצים או של כל דלק מוצק אחר".

שריפת עצים גם תורמת למשבר האקלים. ה-European Enviromental Bureau קובע ששריפת עצים פולטת יותר פחמן דוח״צ ומימן מכל דלק אחר. זו אינה "אנרגיה מתחדשת". במכתב שחתומים עליו כ-800 מדענים מכל רחבי העולם מצוין כי:

"Even if forests are allowed to regrow, using wood deliberately harvested for burning will increase carbon in the atmosphere and warming for decades to centuries - as many studies have shown - even when wood replaces coal, oil or natural gas.”

לצערנו אין כיום גורם שפנייה אליו תוביל לעצירת המפגע. לכן, מרבית הפונים מנסים זאת פעם אחת ומתייאשים. מצב זה יוצר מצג שווא כאילו הבעיה שולית ופוגעת במעטים. לכן חשוב לפנות הן למשרד להגנת הסביבה והן לרשות המקומית בכל פעם בו אתם מריחים את עשן קמיני העצים.

1. למוקד הסביבה של המשרד להגנ"ס - טלפון 073-2733200 או 6911*

2. לראש תחום פניות הציבור במשרד להגנ"ס - 073-2733348, pniot@sviva.gov.il

3. למוקד העירוני - 106

4. למחלקת התברואה ברשות המקומית

5. לפניות הציבור במחוז הרלוונטי של המשרד להגנ"ס -

כן! המשרד להגנת הסביבה מטיל את האחריות לטיפול במפגע על הרשות המקומית. אלה הכלים שיש בידיה.

1. קביעת הנחיות מרחביות האוסרות תכנון והתקנה של קמין לשריפת עץ. הנחיות הקובעות כי בהיתר הבנייה ייכתב כי חל איסור מוחלט על שריפת עצים בקמין. ההנחיות הללו לא עוזרות במקרה של קמיני עצים קיימים. כ-3,000,000 מתגוררים במקום בו חלות הנחיות מרחביות האוסרות הקמה של קמינים המוסקים בעץ.

2. חקיקת חוק עזר האוסר שימוש בהסקת עץ - אפשרות שהמשרד להגנת הסביבה חוסם. דוגמה מחוק העזר של עיריית פ"ת: "לא יפעיל אדם תנור הסקה, אח, קמין או כבשן בין שהוא משמש למלאכה או לחימום ובין לתכלית אחרת, שמופעל באמצעות שריפת עץ". מועצת פרדס חנה כרכור ניסחה גם כן חוק עזר דומה. חוקי העזר ממתינים לאישור משרד הפנים והמשרד להגנת הסביבה, שמעכבים או דוחים אותם, לטענתם בשל סיבות משפטיות.

3. אכיפה כנגד מי שהתקין קמין עצים בביתו ללא היתר כנדרש או שלא בהתאם לתקנים הקיימים.

4. רשויות מקומיות יזמו קמפיין הסברה שכלל שלטי חוצות, עמדות הסברה במרכזים מסחריים, תקשור באתר הרשות המקומית וברשתות החברתיות ועוד, במטרה להגביר את המודעות לסכנות הבריאותיות הנלוות להפעלה של קמיני עצים ולסבל הרב הנגרם לשכנים.

5. פנייה לשרה להגנ"ס על מנת שתפעל לקידום חקיקה/תקינה אשר תסדיר את הנושא ותאפשר לרשויות המקומיות להתמודד עם התופעה. עד כה 27 ראשי רשויות מקומיות כבר פנו לשרה להגנת הסביבה בנושא.

רעילות העשן מהקמין כוללת שני סוגי מזהמים: רעלנים וחלקיקים קטנים מאד. הרעלנים הם החומרים המסוכנים הנפלטים מהעץ בעת בעירה. ישנם כ-16 סוגי חומרים הנפלטים מהקמין ומוכרים כמסרטנים. חלקיקים קטנים מאד אינם רעילים בהכרח, אלא מזיקים רק מכח גודלם הקטן. הם נכנסים בקלות דרך הריאות וישירות לזרימת הדם וגורמים נזק רב לגוף.

חלקיקים קטנים מאד הם הגורם המשפיע ביותר על זיהום האוויר בכל העולם. אלו הם החלקיקים המזיקים ביותר, והקשים ביותר למנוע או להסתגר מפניהם. מדובר בחלקיקים קטנים כל כך (פחות מ 2.5 מיקרון בגודל) שלוקח להם כמעט שבועיים להתנדף מהאוויר, עקב רגישות נמוכה לרוח או כח הכבידה. את החלקיקים הללו לא מריחים באוויר. לכן, כאשר הקמין דולק רמת הזיהום בבית חמורה ביותר, על אף שנדמה שרק השכנים סובלים.

בהחלט נדרש היתר בניה לקמין. ההוראות והתנאים הנדרשים להוצאת היתר בניה בכל הקשור להקמה ולשימוש בקמינים ביתיים באזורי המגורים מוגדרים ע"י הרשות המקומית.

יש לשים לב לכך שעל עבירה של הקמת קמין ללא היתר חלה התיישנות, אך על השימוש בקמין שהוקם ללא היתר לא חלה התיישנות. כלומר, הפעלת קמין שהוקם ללא היתר כנדרש היא אסורה.

נדגיש כי במידה והרשות המקומית לא קבעה הנחיות מרחביות האוסרות תכנון והפעלה של קמין לשריפת עץ, מפעיל הקמין יכל להוציא היתר בניה לקמין שנבנה במקור בלעדיו.

תו התקן הישראלי (תו תקן 1368) "תנור הסקה ביתי המוסק בחומר מוצק" מורכב משלושה חלקים:

• מבנה התנור וניצולת השריפה של התנור

• גובה הארובה של התנור

• ערכי פליטה לחומר חלקיקי

אלא שרק החלק השלישי של התקן – ערכי פליטה לחומר חלקיקי – הוא תקן רשמי ומחייב בישראל. המשרד להגנ"ס פועל כעת להפיכת החלק הראשון של התקן לרשמי ומחייב: מבנה התנור וניצולת השריפה שלו.

כלומר, המשרד משקיע מאמץ בגיבוש דרכים להמשך ההפעלה של קמיני העצים במקום בעצירת הזיהום שהם גורמים לו.

ככל הידוע לנו לא מבוצעים כיום פיקוח ואכיפה בנושא שכן לרשות המקומית אין את הכלים לבצע ניטור ומדידה אך מבחינת המשרד הנושא באחריותה ובסמכותה של הרשות המקומית. כך שהתושב לא מקבל כל מענה גם במקרים בהם ישנה חריגה מהתקן.

לצערנו השאלה המתאימה היא מה המשרד להגנת הסביבה לא עושה בנושא:

• המשרד לא מגדיר את קמיני העצים כמפגע. המשרד להגנ"ס טוען כי לא נכון לאסור באופן גורף הפעלה של קמינים, משום שרק הפעלה לא תקנית של קמין היא מפגע סביבתי. המומחים לזיהום אוויר לא מסכימים עם קביעה זו. בנוסף, כל מי שגר בשכונה שמופעלים בה קמיני עצים יוכל להסביר למשרד כיצד נראים החיים של מי ששכנו מפעיל קמין עצים "תקני" ומדוע עמדת המשרד מנותקת מהמציאות.

• המשרד לא פועל באופן נחרץ ואפקטיבי לעצירת זיהום קמיני העצים. ניתן לומר שלמשרד אין כל השפעה מעשית בנושא.

• המשרד לא עוצר את הפגיעה הסביבתית, את התרומה חסרת הפרופורציות למשבר האקלים ואת הפגיעה בבריאות ובאיכות חיי התושבים הנפגעים מעשן קמיני העצים.

• המשרד לא מקדם חקיקה בנושא קמיני העצים.

• המשרד אינו עושה דבר עם התלונות הרבות שהוא מקבל מאזרחים המלינים על זיהום האוויר והריח החריף הנגרם מקמיני העצים. המענה של המשרד: הודעה אחידה ולקונית המסירה מעצמו את האחריות ומטילה אותה על הרשויות המקומיות (כן, אותו משרד המונע את אישור חוקי העזר שהרשויות מנסות לחוקק).

אבל לא מדויק לומר שהמשרד אינו עושה דבר. אז מה בכל זאת המשרד עושה:

• המשרד מונע אישור של חוקי עזר שחוקקו רשויות מקומיות במטרה לעצור את זיהום הקמינים בתחומן.

• המשרד מקדם נוסח חוק עזר אותו הוא מוכן לאשר. אך נוסח חוק העזר המוצע מאפשר הפעלה של קמיני עצים ותוכנו מלמד שלא תהיה לו כל השפעה על זיהום הקמינים בפועל והוא נועד ככל הנראה להדוף את הביקורת המוטחת במשרד מן הציבור, המומחים וראשי הרשויות. הילה אקרמן, ראש תחום חקלאות וסביבה במרכז השלטון האזורי, אמרה על טיוטה של חוק העזר שניסח המשרד: ״מבחינת חוזק הכלים וההשפעה של חוק כזה הייתי מדרגת אותו בעוצמה של 3 מתוך 10.״

• המשרד יצא בקמפיין הסברתי בנושא אך בתפוצה דלה ולפרק זמן קצר, ובלי להגיע לעיניים הנכונות (בעלי קמינים).

• משנה לשנה, המשרד מבטיח ״קמפיין״, ״ניטור״, ״בדיקת ריח״, השנים עוברות וטרנד הקמינים רק עלה. והתוצאה: בשנת 2021 השימוש בקמיני עץ עלה ב-19% לעומת שנת 2018.

• המשרד ביצע ניטור בעייתי ולא יעיל (כפי שהדגמנו במסמך שכתבנו עם ד״ר אייל פרויד), נדמה שרק כדי להגיד שבעצם אין זיהום חריג מקמינים, ובכך לסתור את נתוניו שלו.

גם ועדת הפנים וועדת המשנה לבריאות, סביבה ואקלים של הכנסת קראו למשרד להגנת הסביבה לקדם חוק להסדרת השימוש בקמינים להסקה ביתית ללא הועיל.

אז אם נסכם את מה שמשרד עושה: המשרד מזהיר מפני שימוש בקמיני עץ אך אינו פועל לעצירת

הזיהום שהם גורמים להן.